אימפקט

ניתן להבין את משמעות העשייה הזו - הן למתנדבים והן למשפחות החולים - דרך  עדויות ישירות מהאנשים עצמם. להלן חלק מהמכתבים שקיבלנו לאורך השנים ממתנדבים, מטופלים ובני משפחותיהם; מילים שמזכירות לנו בכל פעם מחדש את המשמעות האמיתית של ההסעות האלו.

סיפורי מתנדבים
 
Blank Paper

הפעם אני לא חושב. אני בטוח במה שאנחנו עושים ואיך אנו נוהגים. הכוונה לאנשי העמותה.

בשבת האחרונה יצאנו צוות מהעמותה שנקראת "בדרך להחלמה"

עמותה עם עשרות רבות אולי מאות מתנדבים שמסיעים כל יום בהתנדבות פלסטינים חולי סרטן בעיקר. מכל המעברים בגדה וגם מעזה לבתי חולים מרכזיים בארץ. החולים הם בעיקר ילדים.

השם של העמותה תואם את מה שהעמותה עושה בפועל.

יצאנו ליאטה ולחברון לביקור תנחומים של ילדה קטנה בת שבע ובחור צעיר בן 26 שמתו ממחלת הסרטן.

קשה לתאר במילים את המפגש עם המשפחות שאיבדו את היקר להם מכל. המפגש איתנו שהם אומרים בשפתם עזרה מאלוהים. זו הדרך להחלמה בין שני העמים.

אתה נוסע ברחבי הגדה , בחברון הפזורה על הגבעות והצפופה בכרך. נוסע בכבישים הפתלתלים ביאטה. בגדה מעל שלושה מיליון פלסטינאים. יושבים חזק על האדמה כבר מאות שנים. מנהלים את חייהם ואת כלכלתם מי יכול לעלות על הדעת שהם ילכו פעם למקום אחר. מי חושב שהוא יוכל לאורך שנים להיות השליט בחייהם.
המקום נראה רע. כמו החצר האחורית של מדינת ישראל בכל המובנים.
אסור לתת למצב הזה להימשך.
חובה עלינו להגיע איתם להסדר. חייבים לדבר איתם.
אוכלוסיה של שליש ממדינת ישראל.
הבעיה לא יכולה להעלם כך פתאום ואו לאורך זמן. חייבים לעשות תוכנית ולא לייצר סכסוך.
מדובר באנשים חיים עם שאיפות של אנשים חיים. אנשים שלא ילכו לשום מקום.

דידי סול, נובמבר 2021

Blank Paper

אתה, חבריך מ"בדרך להחלמה", וכל האנשים הנפלאים בבית החולים רמב"ם, הצלתם את חיי פעמיים. בפעם הראשונה, מסרטן. בפעם השנייה, מקנאות חשוכה.

"מעולם לא הוענקה לי ההזדמנות לומר לך בגלוי שאני חושב שאתה עושה את הדבר המדהים ביותר שידעתי אי פעם. אתה, כל חבריך מ'בדרך להחלמה', וכל האנשים הנפלאים בבית החולים רמב"ם - הצלתם את חיי פעמיים. בפעם הראשונה, מסרטן, ובפעם השנייה, מקנאות חשוכה. כמו כל הפלסטינים, אני חושב ששטפו לי את המוח כדי שאשנא את כולם, ובמיוחד את היהודים. מה שאתם עושים מהווה את אחת הסיבות לכך, שעכשיו אני מייחל לשלום ומנסה לעשות כל שביכולתי מהמקום שלי כמורה, כדי להעניק ליותר ויותר אנשים תקווה ושאיפה לשלום. תודה רבה לך."

 מכתב אישי שנשלח ליובל בפייסבוק מח'אלד זיוד, מחלים מסרטן, כיום מורה לאנגלית בסילאת אל־חרתיא.

סיפורי מטופלים